הוואבי סאבי של החיים

וואבי-סאבי הוא המבט שרואה יופי

במה שחסר, סדוק, ארעי.

זהו היופי של הדברים הפשוטים,

אקראיים, לא מושלמים.

הזמן ניכר בהם,

והחומר חושף את עצמו כמו שהוא:

טבעי, גולמי, ארצי.

הוואבי-סאבי שזור בהבנת החיים עצמם

שום דבר אינו נצחי,

ושום דבר אינו מושלם.

זוהי אסתטיקה של צניעות, של קבלה,

של ראיית הערך במה שנחשב ״שולי״

או לא מושלם.

דרך העיניים אלה,

החספוס הוא לא פגם

אלא כעדות לחיים

וביטויים של הזמן שקפא.

כמו טיפות מים שהותירו עקבות על סלע,

כמו רישומיו של מזג האוויר על חומר חשוף,

כמו צעדים שנטבעו בחול רגע לפני שהרוח הגיעה.

כך גם אנחנו, נושאים על גופנו את זיכרון השמש,

הגשם, הרוח והקור,

את כתמי הזמן והסדקים.

העקבות האלו הם הכוח המניע והזוכר.

הם מה שהופכים אותנו ללא מושלמים

אבל בהחלט לשלמים.